אני שונאת את עצמי שאני עדיין אוהבת אותך
חשבתי שלעולם לא ארגיש ככה. חשבתי שיש לי הכל בשליטה, אבל הנה אני נקרע בין האהבה העצמית שלי לאהבה כלפיך. אני נלחם כל יום עם כל הרגשות האלה שבתוכי. ברגע אחד אני רוצה אותך כל כך וברגע אחר, אני שונא את עצמי על כך שאני עדיין אוהב אותך. כל אותם זיכרונות שהיינו ביחד עולים במוחי ולרגע, אני מרגיש נחמד, אהוב ומכובד.
אבל אז, כהרף עין, מגיעות המחשבות האפלות, אלה שגורמות לי לבכות בעצמי לישון ולהתייפח. ואני מרגיש כמו חתיכת חרא. אני מרגיש שאני לא יכול לחיות יותר אחרי כל מה שקרה לי. אני לא יכול אלא לחשוב אם אי פעם הייתי מספיק לך. אי אפשר לבלות כל כך הרבה זמן עם מישהו שאהבת ואז לקרוע אותו מהלב שלך תוך שנייה. אי אפשר לשכוח ולהמשיך הלאה. לפחות למעני. אני יודע שאסור לי לחשוב עליך ולחזור אליך, אבל אני עדיין עושה זאת. ואלוהים, אני לא יכול להסביר כמה אני שונא את עצמי על כך שאני מרגיש כך.
כי גם אם פגעת בי כמו שאף אחד בעבר, אני עדיין אוהב אותך. אני עדיין רוצה שתתקרב. הידיים שלך עדיין יכולות להרגיע אותי והנשיקות שלך יכולות לרפא כל פצע שיש לי. ואני שונא שיש לך כל כך הרבה כוח עלי. אני שונא את זה שאני לא יכול להחזיר את חיי. אני שונא שלא שוב יש לי שליטה על הכל. אבל אני מודע לעובדה שהלב אינו דבר שניתן לשלוט בו. זה יפסיק לאהוב אותך איפה שהזמן הנכון מגיע. אבל עד אז אני ארגיש ככה. אני ארגיש כמו כלום, כמו אדם ללא ערך, כמו מישהו שאין לו מטרה בעולם הזה. והאדם היחיד שאשם בזה הוא אתה!
אתה אתה אתה! אתה הגורם לכל הפחדים שלי. אתה אשם בשבירת ליבי וגורם לי להרגיש כך. וגם אם אתה רואה אותי כואב ככה, אין לך רחמים. לא אכפת לך ממני בכלל ואתה כבר לא רוצה שאסגור. בשבילך אהבה היא לא דבר קדוש כמו שהיא בשבילי. אבל לצערי, הבנתי את זה מאוחר מדי. הבנתי שכאשר לבי כבר נשבר. ואני יודע שזה ייקח הרבה זמן להתאושש. כי אהבה כזו לא מתרחשת כל יום. זה קורה רק פעם בחיים. אבל חבל שזה לא היה אמיתי. חבל שלא יכולנו להחזיק מעמד וחבל שאף פעם לא אהבת אותי כמו שאהבתי אותך.
אני יודע שאצטרך זמן לרפא, אצטרך זמן לסלוח לעצמי שאני אוהב אותך בעיוורון מבלי לבקש ממך להדדי באותה צורה. אני אצטרך זמן להפסיק לחשוב עליך בכל בוקר כשאפקח את עיניי. אני אצטרך זמן להפסיק לחשוב עליך בלילות הקרים כשאני נשאר לבד. אני צריך ללמוד להעריך את עצמי יותר, ואני צריך לחזור שוב למסלול. אני יודע שהדרך להתאושש ממך תהיה ארוכה, אבל זה יהיה גם שווה להילחם עליו.
זה נכון. אני עדיין אוהב אותך אבל אני לא יכול לעשות שום דבר בקשר לזה. אני שונא את עצמי על כך שאני מרגיש ככה, אבל אני יודע שיום אחד אתה תהיה פשוט זיכרון רע. אני יודע שיום אחד אני אהיה הזקן ושאני לא אחשוב עליך שוב. אתה פשוט תהיה שיעור קשה שהרווחתי ואני אהיה חזק יותר בגלל זה. אני מבטיח לך שיום אחד לא אחשוב עליך ולא אתקשר בשמך בחלומותיי. אני מבטיח שיום אחד לא אצטרך את הידיים הרעילות שלך שתחבק אותי כדי שתרגיש לי טוב. אני מבטיח שיום אחד אני אשנא אותך כמו שאני שונא את עצמי ברגע זה. אני מבטיח שאגבר עליך ושלא אאבד אמונה באהבה.
ואת?
אני מקווה שיום אחד תבינו מה עשיתם לי. אני מקווה שתראה שהימרת עם האישה הכי טובה בחייך ואני מקווה שתרגיש את אותה מנה של ייסורים שחשתי כשפגעת בי.
consejos preliminares para usar con él
ואני מקווה שהזיכרון לפגוע בי ירדוף אותך לנצח כי לא היה מגיע לך שום דבר טוב יותר.