אם אינך יכול לאהוב אותי נכון, צעד לצד כך שמישהו אחר יכול

אתה יכול לראות כמה אכפת לי ממעשי? אני יודע שאתה יכול. אני עושה את זה כל כך ברור.

אני תמיד שם בשבילך. אני תמיד עושה כמיטב יכולתי. אני תמיד הולך בקילומטר הנוסף. אני האדם שלך.

אני תמיד זה שמעודד אותך בימים הרעים שלך. אני זה שמאמין בך ודוחף אותך לעשות יותר. אני זה ששולח טקסט חמוד שיצחיק אותך בעבודה.

אני זה שמבין, זה שנשאר, זה שאכפת לו, זה ששם אתכם ראשונים לא משנה מה.

אתה יכול לומר את אותו הדבר? האם אתה יכול לומר שהאהבה שלך כל כך אמיתית ונראית כל כך בכל מה שאתה עושה באומרה, 'אני אוהבת אותך', מרגישה מיותרת?

תן לי לענות לך על זה ... לא, אתה לא יכול להגיד את זה. אתה לא אוהב אותי בדרך הנכונה. אתה לא אוהב אותי כמו שמגיע לי. ובכל זאת, אתה לא משחרר אותי.

בכל פעם שאני אפילו חושב ללכת, אתה פשוט מקרב אותי. אתה הופך להיות כל מה שאני צריך ברגע.

אתה אומר את כל הדברים שהיית צריך לומר לפני הרבה זמן. אתה עושה את כל הדברים שהתחננתי שתעשה ולעולם לא עשיתי.

במשך זמן קצר שם, הכל כמו שחלמתי שהיחסים שלנו צריכים להיות. אבל הרגע הזה עובר כל כך מהר ושוב אנו חוזרים למקום בו התחלנו.

שוב אתה מפסיק לשים לב אלי.

ברגעים האלה, אני מרגיש שמישהו העיר אותי מחלום חם ועגום אל הקור של סיוט. אני ממש צריך לבקש מכם לחבק אותי, לנשק אותי, להישאר קצת במיטה קצת יותר.

אני צריך לבקש ממך לדבר איתי. לספר לי איך עבר היום שלך.

ואז אני פשוט מתחיל לפטפט בשלי כי לעולם לא יעלה על דעתך לשאול. שוב אני לבד במערכת היחסים הזו והבדידות הזו הורגת אותי.

שוב לא תשלח שוב טקסט.

שוב אני בוהה במסך ריק, מקווה שאקבל טקסט לילה טוב אבל הוא אף פעם לא מגיע אז אני בוכה את עצמי לישון. דקות נראות כמו ימים על גבי שעות כמו חודשים בהם אני מחכה לשמוע ממך.

וגם אם לא תשיב, אני מעלה כל מיני תירוצים מדוע לא יכולת. אני משקר לעצמי שחשוב לך כשאתה בבירור מראה לי שאתה לא.

שוב אין לך זמן בשבילי.

אלא אם כן זה מתאים לך, אלא אם כן זה נוח להתקרב ולחמם את המיטה שלי. כל התוכניות שלנו מתבטלות ברגע האחרון. כל ההבטחות שלך נעלמות לאוויר.

לעיתים קרובות יש לך מה לעשות ומישהו יותר חשוב לראות ואני תמיד בא אחרון. אין לך מושג כמה לא חשוב וכמה אני מרגיש ברגעים ההם.

דעתי נודדת לכל מיני תרחישים, אפילו אלה שקשה ביותר לקבל אותם. אז אני מחבר את ידי ומתפלל שאתה לא עם אישה אחרת.

lugares de macarrones con queso cerca de mí

אני מתפלל שלא תעשה ממני שוטה. אני מתפלל כי אני לא יודע את האמת.

איתך, אני אף פעם לא יודע כלום.

שוב אתה גורם לי לבכות.

ובכל פעם שאני מרגיש את הדמעות מתגלגלות לי על הפנים, אני מבטיח לעצמי שזו הפעם האחרונה.

שלא הסתפקתי בזה. ובכל פעם שאני מפר את ההבטחה הזו. בכל פעם שהייתי מרפה לעצמי.

בכל פעם שאני בוחרת את האהבה שיש לי עבורך על פני האהבה שהייתי צריכה להיות לעצמי. אבל איפשהו בתור, אהבה עצמית הפכה פחות חשובה. איפשהו בסיפור הכאוטי הזה איתך, איבדתי את עצמי.

אני מאשים אותך בכך שלא שחררת אותי אבל אני סוחב גם חלק מהאשמה, כיוון שאני מחזיק באותה המידה בחוזקה.

אכפת לי כל כך שהמחשבה שאנחנו נגמור דברים קורעת אותי. זו הסיבה שאני ממשיך לסלוח על הבלתי נסלח.

זו הסיבה שאני ממשיך להזמין אותך לחיי. זו הסיבה שאני נשאר כשאני יודע שהייתי צריך להסתלק מזמן.

אבל אני חושב שהפעם, אני צריך לבקש מכם לפנות הצידה, כדי שאזכה לפגוש מישהו שיאהב אותי בדיוק כשברור שלא תוכלו.