אם אתה אוהב אותה, אין תירוצים להתייחס אליה כאל חרא

כשאתה אוהב ילדה, אתה עושה את זה בלב שלם וכל הדרך, בלי להחזיק חלקים מעצמך.

אתה לא מתמרן אותה לחשוב שאתה הגבר שאתה לא, אתה לא משקר לה, אתה לא בוגד בה ואתה לא מזניח אותה רגשית.

כשאתה אוהב ילדה, אתה מתייחס אליה בהתאם. אינך נותן לה הבטחות שאין לך כוונה לממש ואינך גורם לה להתחנן לתשומת לבך.

אתה לא מרמה אותה במילים ריקות ואינך נותן לה תקווה כוזבת שהדברים יהיו טובים יותר בכל עת.

אתה לא משחק משחקי נפש, אתה לא שולח סימנים מעורבים ואתה לא גורם לה להטיל ספק ברגשותיך או לפקפק בכוונות שלך. אתה לא משאיר אותה תלויה כשהיא הכי זקוקה לך ולעולם לא תגרום לה לבכות בכוונה.

אתה לא משקיע באמצע הדרך, בזמן שאתה מחכה להזדמנות טובה יותר להתעורר. אינכם מנצלים את ליבה האוהב והדואג ואתם לא משתמשים בעובדה שהיא תסלח לכם על כל מה שתעשו.

como haces un trabajo manual

אתה לא מתנצל על הדברים שאתה מתכנן לחזור ואינך מפוצץ כל הזדמנות שנייה שתקבל. אתה לא מתייחס אליה כאל הבחירה השנייה שלך ואתה לא לוקח אותה כמובן מאליו.

כשאתה אוהב ילדה באמת, אתה מוודא שהיא מרגישה את עומק האהבה שלך. אתה הופך לחבר הכי טוב שלה, המאהב שלה, המגן שלה ובן זוגה בכל מובן של מילה זו.

אתה מנסה לסובב אותה ותמיד מציב אותה ראשונה. אתה תומך בה וגורם לה להרגיש בטוחה, מוודא שהיא יודעת שהיא תמיד יכולה לסמוך עליך.

אתה מחזיר לה את כל מה שקיבלת ממנה ועוד. אתה מתייחס אליה בכבוד והערכה שמגיע לה ואתה מעריך את כל הקרבנות שהיא מקריבה.

כשאתה אוהב ילדה, אתה נלחם בשבילה. אתה לא עושה כל שביכולתך לדחוף אותה ממך ולעולם לא תשחרר אותה.

כן, זה כל כך פשוט. כשאתה אוהב מישהו באמת, אין שום תירוץ לגרום לו לסבול ולעולם אתה לא הופך להיות הגורם לכאב שלהם, לא משנה מה הנסיבות.

עם זאת, לא כך אתה מתייחס לחברה שלך, למרות הידיעה כמה היא אוהבת אותך, האם זה עכשיו?

למרות שאתה מודע לכך שאתה מתכוון לעולם לילדה הזו, אתה עדיין מתנהג כאילו אתה לא נותן לה לעזאזל. אתה שומר אותה לצידך ואת ממשיכה לחתוך אותה, בידיעה שהיא ראויה להרבה יותר מהאהבה המחצית התחת הזו שאתה נותן לה.

אז למה אתה בדיוק איתה? למה אתה כל הזמן משקר שאתה אוהב אותה כשברור שלא, ולמה אתה ממשיך לפגוע בה כשזה הדבר האחרון שמגיע לה?

מדוע אתה ממשיך לשבור את לבה בלי שהתכוונת לאפשר לה לעולם להמשיך הלאה עם חייה? למה אתה ממשיך לעזוב אותה ולחזור אליה, מצפה שהיא תמיד תהיה שם, מחכה בסבלנות שתמציא את דעתך ותכניס את החרא שלך יחד?

אז לא - אתה לא אוהב אותה, לא משנה איך תנסה לשכנע את עצמך בזה.

con quien estaba casada la reina isabel

אולי אתה אוהב את הרעיון שיש מישהו כמוה סביבך, אולי אתה אוהב את העובדה שהיא אוהבת אותך או אולי אתה פשוט משתמש בה כרשת הביטחון שלך.

ייתכן גם שאתה מודע היטב לכך שלעולם לא תמצא מישהו כמוה או שאתה זקוק לה לתקן את האגו השבור שלך ולגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך.

אבל האמת היא שאתה לא אוהב אותה. כי אתה לא פוגע בזה שאתה אוהב.

אתה לא גורם לילות ללא שינה שלהם, אתה לא גורם לחיים שלהם להיות גיהנום עלי אדמות ואתה בוודאי לא גורם להם לתהות מדוע הם לא מספיקים. אתה אף פעם לא גורם להם לבכות ולא שוברים את ליבם שוב ושוב.

אז למה אתה ממשיך לשכנע את עצמך שאתה אוהב את הבחורה הזו, כשברור שלא ולעולם לא תעשה זאת?

למה אתה לא יכול להיות האיש הגדול יותר ולתת לה למצוא לה את האושר שאתה כנראה לא יכול להעניק לה?

למה אתה לא נותן לה את ההזדמנות לחכות לבחור שיתייחס אליך כמו שמעולם לא עשית? בחור שיאהב אותה כמו שמגיע לה שיאהבו אותה?