לילדה שלעולם לא מבקשת עזרה

אני מכיר אותך. אני מכיר את הלב שלך. את הילדה בשריון הבלתי נראה - הבחורה שלובשת את הלב שלה על השרוול שלה אבל בכל זאת מוצאת איכשהו דרך להגן על זה משאר העולם. עברת גיהנום ובחזרה, ולפעמים נראה היה שזה לעולם לא ייגמר. אולי היית מוקף במשפחה, חברים ומכרים, אולי לא או אולי פשוט ידעת שכל האנשים האלה סביבך לא באמת היו שם בשבילך. יש לך אינטואיציה חדה שרבים לא מבינים או נותנים לך קרדיט עליה.
יש לך רוח ולב נותנים להפליא ואולי הכמיהה העמוקה והפנימית למישהו שיהיה שם בשבילך דוחפת אותך לתת כמה שיותר מעצמך לאחרים, ולפעמים, אפילו לרעתך. אתה יודע דברים שאתה לא מבין ואתה מרגיש דברים כל כך עמוק שהם נצרבים לך בנשמה, ויוצרים כאב ליכולת להיות מסוגל לעשות משהו עם כל העוולות, הקטנות והגדולות, שאתה רואה קורות ב בסיס יומי.
את הבחורה שבוכה בדרכה לעבודה אבל נכנסת עם חיוך על הפנים ויש לה מילים טובות לכל מי שעובר בדרכה, אף פעם לא נותנת לאף אחד סיבה לחשוב שהיא פוגעת או עוברת את ההתמודדויות האישיות שלה. . את הבחורה שממשיכה ואיכשהו מוצאת דרך לעבור את ההתמודדויות שלך, לעולם לא נותנת לאף אחד להיכנס, לעולם לא מודיעה לאף אחד ולעולם לא מבקשת עזרה.
אני מכיר אותך כי אני אתה. אנחנו נשות הברזל - הנשים שמסתירות את הזהות הפנימית האמיתית שלנו, מסתתרות מאחורי השריון שאנחנו יוצרים לעצמנו, נלחמות למען כולם מלבד עצמנו. אנחנו מרגישים, אנחנו כואבים וחווים אובדן, עצב וטרגדיות אישיות בדיוק כמו כולם. ובכל זאת אנחנו מתייחסים לעצמנו כמעט כאילו אסור לנו להיות כמו כולם - להיות בני אדם. אנו מרגישים כאילו הבעיות שלנו הן שלנו כדי להבין ומומלץ לנו לא להטיל את הנטל של הבעיות שלנו על אחרים - כאילו לבטא את עצמנו ולהיות כנים לגבי המאבקים שלנו יהיו סוג של עבירה או פשע שניתן להעניש. זה לא הגיוני, באמת. איך מישהו שמרגיש כל כך עמוק כלפי אחרים, שאכפת לו כל כך מאחרים ושהוא כל כך נדיב ונלהב, יכול להרגיש כל כך רע לגבי יד בעצמו לעזרה? זו שאלה שאני עדיין לא יכול לענות עליה. זה לא הגיוני וחמקמק.
לפעמים, כשאני מסתכל אחורה על החיים שלי, אני מוצא את עצמי תוהה איך יצאתי מחוויות הבלהות שחוויתי, ללא הפסקה ועדיין נושם. כל כך הרבה מהחוויות האלה גרמו לי להרגיש כאילו אני עוצר את נשימתי עד שזה נגמר, אוחז במחרוזת של כוח. מעולם לא פניתי לאף אחד לעזרה בשום צורה - בין אם זו אוזן קשבת, כתף לבכות עליה או סתם עצה, תמיכה וכוחות שאולים. ואני יודע שרבים קוראים את זה היו שם גם כן. איך עשינו את זה? איך עברנו את זה? התשובה לכך טמונה בכל אחד מאיתנו.
אנחנו כל כך הרבה יותר חזקים ממה שאנחנו נותנים לעצמנו קרדיט עליו וכל כך הרבה יותר עמידים ממה שאנחנו חושבים שאנחנו. לכולנו יש כוח מדהים בתוכנו שיכול להזיז הרים ולהוות זרז לשינוי חיובי. המקום שבו אנחנו נופלים הוא לא להבין שאנחנו לא צריכים לעבור את זה לבד לעתים קרובות כל כך. הכוח שאנו מחזיקים הוא כל כך עוצמתי כאשר רותמים אותו נכון, אך אנו מונעים מעצמנו את החידוש שאנו זקוקים לו כאשר אנו מסרבים לבקש עזרה ובסופו של דבר מתכלים לחלוטין, ומשאירים אותנו רצים על אדים ובקושי נותר מה לתת לעצמנו, שלא לדבר על אף אחד. אַחֵר.
como complacer a tu hombre oralmente
אני בחורה שלעולם לא מבקשת עזרה. אני אתה. אנחנו לא כל כך שונים. אבל אני הופך לילדה שלומדת לבקש עזרה ועל ידי כך, אני לומדת לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי בדיוק כמו שאני. אין בושה לפנות לחבר, לבן משפחה, או אפילו זר מוחלט - רק כדי לפרוק, כדי שמישהו יקשיב לך ואולי לתת לך פרספקטיבה אחרת על מה שהתמודדת איתו.
¿Dónde está la universidad más antigua de Estados Unidos?
אתה רק אנושי ולא מצפים ממך להיות יותר מזה. אולי זה היה משהו שחווינו בילדותנו, אולי זה היה מערכת היחסים המתעללת שהיינו בהם או אולי זה היה פשוט היעדר כל סוג של ביטחון עצמי שהחדיר בנו מי שהיה צריך, שהוביל אותנו מרגישים שאנחנו צריכים להיות בלתי מנוצחים - להיות נבוכים לבקש את העזרה שאנחנו צריכים. לא משנה מה המקרה, אני יכול להבטיח לך שזה לא פסול או מביש, וגם לא הופך אותך לאדם פחות, פשוט להושיט יד ולבקש עזרה כשאתה זקוק לה.
כולנו צריכים לבכות לפעמים ופשוט לשחרר את הכל וחלקנו דווקא מעדיפים להיות לבד, וזה בסדר. אבל כמה טוב יותר זה היה מרגיש אם לפעמים נוכל לבכות ושיש שם מישהו שיקשיב לנו וייתן לנו חיבוק? גם אם אתה מרגיש שאין לך אף אחד בחייך שיעשה את זה בשבילך ותן לי להגיד לך, גם אני הייתי שם - אני יכול להבטיח לך, אתה כן. יש מישהו בחוץ שרוצה להיות שם בשבילך, שרוצה לעזור לך ורוצה רק, אם שום דבר אחר, להודיע לך שאתה לא לבד. אתה לא לבד. אני כאן עם כולכם וגם עברתי הכל.
אני כותב את זה עבור כולכם שמרגישים שאתם צריכים לעשות הכל ולהיות הכל לכולם, כל זאת תוך כדי דיכוי הצורך האנושי שלכם שיהיה מישהו שם בשבילכם. תן למילים שלי לעטוף אותך כחיבוק דוב אחד, גדול והדוק ולדבר אל ליבך - שיידע שאתה כל כך חזק, יפה ועמיד. לתת לך לדעת שיש לך כל כך הרבה כוח בתוכך שנועד לעשות דברים גדולים ונועד לעזור לאחרים. להודיע לך שיש לך נשמה יפה ולב מדהים ושגם אתה כל כך ראוי לאהבה, נדיבות וחסד שאתה מרעיף כל כך בגלוי על אחרים.
זה בסדר לבקש עזרה. הושט יד. דברו ואל תפחדו פשוט להוריד את השריון הזה לזמן מה ולנוח בתוך הבלגן היפה של הרגשות שאתם מרגישים. תן לעולם לראות אותך כמו שאתה וראה אילו דברים גדולים יכולים לקרות כשאנחנו לומדים שזה בסדר להיות חזק ופגיע. זה בסדר להיות פתוח לעזרה שמחכה לנו וזה בסדר להתחיל להגיד לא לדברים שמכלים אותך וכן לדברים שאתהצריך את זהאתהרצון עז.
תהיה הילדה שלומדת לבקש עזרה כשהיא זקוקה לה ולעולם לא מרגישה אשמה על כך, כי היא אלילה יפה וחזקה שראויה לכל דבר טוב שיש ליקום להציע. ואל תשכח את זה לעולם.
מאת כריסי סלסט