אהבתו שברה אותה (אבל היא מצאה את דרכה חזרה)

היא כל הזמן שאלה את עצמה: מה אם הכל ילך דרומה? מה אם הוא ישבור לה את הלב? מה אם הוא יבלגן רע, האם היא תשרוד? היא הייתה מלאה במה אם כשהם נפגשו לראשונה. החיים לימדו אותה לא לסמוך רק על פנים יפות או במילים מחמיאות.

אבל היה משהו בתוכו, גם שטני וגם מלאכי, משהו כל כך חזק שהחזיק אותה מרותקת אליו. היא התעלמה מהאינטואיציה שלה כי היא חשבה שזה רק פחד והיא לקחה לו סיכון. ולא משנה כמה זה שבר אותה, היא תעשה את זה שוב.

cosas divertidas para hacer en tu día libre

לא, היא לא תחזור אליו. אבל היא הבינה שהיא לא עומדת לבלות את חייה מלאי חרטה. כל הרגעים האלה איתו היו הטובים והגרועים ביותר שחוותה אי פעם. הם היו הדברים הכי קרובים לגן עדן אבל הם גם היו הגיהנום עצמו כשהכל עלה בלהבות.

כשהיא פגשה אותו, היא הרגישה שוב בחיים בפעם הראשונה מזה זמן רב. ההרגשה הזו של מאוהבת גרמה לה להיות כל כך קורנת. אפשר היה לראות ניצוצי שמחה בעיניים שלה. הוא עשה הכל נכון. הוא נתן לה את תשומת הלב הבלתי מחולקת שלו. היא נהנתה מהדברים הקטנים כמו הודעות בוקר טוב ונשיקות לילה טוב. הוא התכופף לאחור כדי להראות לה עד כמה היא חשובה לו.

הוא היה מישהו שיכלה להשתעשע איתו ולצחוק איתו אבל גם לנהל איתו שיחות רציניות, על כל דבר, במשך שעות. זה הרגיש כאילו הוא מישהו שהיא יכולה להישען עליו. סוף סוף מישהו שהיא יכולה לסמוך עליו. אבל היא לא יכלה לטעות יותר מכיוון שזו הייתה רק מסכה שהוא לבש כדי לנצח אותה.

זה נראה כאילו הוא עושה הכל בכוונה, כאילו הוא חישב והבין הכל. הוא היה כמו מלאך עד שכבש אותה ועד שוודא שהיא כולה שלו ויהי מה. זה היה כמעט כאילו תוכנית האב שלו הייתה להשתמש באהבתה נגדה.

כשהוא ידע בוודאות שאהבתה אמיתית, זה הזמן שבומניפולציותהתחיל. היא בקושי זיהתה את התסמינים כי הוא היה מאוד מיומן. הוא ידע מה לומר ואיך לומר זאת. בכל פעם שהיא כעסה עליו היא בסופו של דבר התנצלה או דיברה על משהו אחר לגמרי. הייתה לו היכולת הזו לסובב כל סיפור כדי שיתאים לצרכיו.

היא הייתה עיוורת מהאהבה שראתה אליו. הוא תמרן את האופן שבו היא ראתה דברים. הוא לא היה מתקשר במשך ימים והיה חוזר ואומר שזו אשמתה, שהיא הייתה צריכה להתאמץ יותר. בכל פעם שהתלוננה על כך שלא ראתה אותו כל כך, הוא תמיד היה קורא לה נצמדת או נזקקת מדי. שלא לדבר על כך שבכל פעם שהיה לה יום קשה הוא היה מחמיר את זה עוד יותר בכך שקרא לה רגישה מדי.

לא היה לה מושג מה קרה לאותו איש מתוק, אדיב ותומך. הגבר שהיה ממש לידה היה אומר לה שהוא אוהב אותה אבל הוא היה מתייחס אליה כמו חרא רוב הזמן. הוא היה מתעלם ממנה, גורם לה להרגיש חסרת ערך ולא רלוונטי, ואז אחרי שראה שהיא כבר למטה, הוא היה נכנס ומציל את היום; באותו יום הוא הרס בעבר, לבדו.

היא הרגישה שהחלום המושלם שלה הפך לסיוט הנורא ביותר שלא ידעה איך להתעורר ממנו. הדברים הלכו והחמירו. ההתנהגות שלו נעשתה כל כך קשה לטיפול שהוא היה קורא לה בשמות והניח אותה בכל פעם שהוא יכול והיא פשוט נאחזה בו חזק יותר ויותר, מנסה לתקן את הבלתי ניתן לתיקון.

הוא עזב אותה יום אחד, פתאום, ועבר לקורבן הבא שלו. היא חשבה שהוא בטח מדבר מתוק עם הקורבן החדש שלו כמו שהוא עשה איתה שנים קודם לכן. היא בכתה הרבה בזמן שהייתה איתו במערכת היחסים אבל היא בכתה עוד יותר כשהכל נגמר, עד לשלב שהדמעות שלה התייבשו והיא הייתה חסרת תחושה.

העזיבה שלו שברה אותה כל כך קשה, למרות שאנשים כל הזמן אמרו לה שמצבה טוב יותר. היא הצילה את עצמה מכפותיו הרעילות. היא צריכה להודות לאלוהים כי הוא הניח לה להיות. היא הקשיבה והיא ידעה שהם צודקים אבל זה לא הפחית את הכאב.

היא עברה תקופה לא טובה שם. היא הרגישה כל כך חסרת תחושה שהיא לא יכלה להרגיש את כל הטוב, כל האנשים בחייה שניסו לעזור לה. היא הייתה מעבר לעזרה עד שהחליטה לעזור לעצמה, פעם אחת היא הרגישה פתאום שמשהו זז בתוכה. היא הרגישה איזושהי תקווה והיא גילתה שעדיין יש לה מספיק כוח להילחם על עצמה.

cuántas veces se necesita para quedar embarazada

היא הצליחה. היא הראתה לו, לכל מי שסביבה, והכי חשוב, לעצמה, שאין כאב שיכול לעזוב אותה לנצח. היא הרגישה כאילו העירו אותה. בפעם הראשונה, היא הביטה לאחור וראתה הכל נורא כמו שהיה. היא ראתה את כל הדרכים שבהן הוא עשה עליה מניפולציות וגרם לה להרגיש חסרת ערך. היא ראתה אותו בגלל הממזר שהוא באמת.

הוא השאיר אותה בהריסות הרבה לפני שעזב את חייה. הוא סחט אותה רגשית. הוא הרס לה את ההערכה העצמית. וכל משחקי המחשבה האלה גרמו לה לפקפק בשפיות שלה. היא הייתה כה הקלה שהכל נגמר. היא הודתה לאלוהים שהרחיק אותו ממנה. זה היה הדבר הכי טוב שקרה לה.

כעת היא האישה שתמיד הייתה אמורה להיות. היא עדיין קצת שברירית אבל בכל זאת חזקה יותר מאי פעם. היא לקחה את חייה לידיה. היא מצאה את הדרך חזרה. היא צוחקת, עובדת, מתמידה, חולמת, חיה ואוהבת את עצמה ואת חייה יותר מאי פעם.