אני מעז אותך לשאול אותי איך היה לי

אחרי כל מה שהתכוונו אחד לשני, אחרי כל האהבה שלנו, אחרי כל הרגעים שהיו לנו, אחרי כל הזמן הזה שעומד עכשיו בינינו,אני בכנות לא רוצה אותך יותר. סוף סוף אני מוכן להגיד, לא לך. סוף סוף אני מוכן להמשיך הלאה. אבל זה עדיין כואב.

אהבתי אותך ואתה אהבת אותי. ואני יודע שמה שהיה לנו היה אמיתי. קיוויתי שזה יימשך. כל כך שמחתי למצוא את הנפש התאומה שלי. שמחתי שיש לי מישהו כמוך בחיי. הרגשתי כל כך מבורך שאהבת אותי. אבל לא משנה איך הרגשתי, הדברים לא הסתדרו. לפעמים האהבה עצמה לא מספיקה. לפעמים החיים מפריעים. לפעמים אנחנו מאפשרים לגאווה שלנו להשתלט. לפעמים בחרנו באגו שלנו על פני האהבה שלנו. ולפעמים אנחנו מאבדים את אלה שאנחנו אוהבים, גם אם היינו רוצים שהדברים ילכו לכיוון אחר.

אני יודע שמה שהיה לנו היה אמיתי, הודות לכאב שחשתי אחרי שזה נגמר. תמיד ידעתי שאם האהבה שלנו תיגמר אי פעם, בסופו של דבר אשבר. וזה בדיוק מה שקרה.

אהבנו אחד את השני ללא תנאים ואז, פתאום, לא הייתי מספיק טוב בשבילך יותר. כל מה שאמרת שהרגשת אליי פתאום נעלם וויתרת לי. ויתרת לי כל כך בקלות. ולא היה שום דבר שיכולתי לעשות. פשוט נשארתי עם הלב שלי שבור על ידך ובמקום דם זלגו לי כאב ואהבה מהסדקים.

alimentos que eliminan los gases

רגע אחד אהבת אותי וברגע אחר התרחקת מחיי. רגע אחד דאגת לי וברגע הבא עזבת בלי להסתכל לאחור. קרעת את כל מה שהחזיק אותנו ביחד והמשכת הלאה. רגע אחד הדירה שלי הייתה מלאה בחפצים שלך וברגע אחר כך יצאת עם כל החפצים שלך ארוזים במזוודה אחת.

אני יודע שהסיפור שלנו הסתיים, וזה לא קשור להחזיר אותך. אני יודע שאין יותר אנחנו, אבל מה שהכי הורג אותי זה הקור שלך. הכי הורג אותי לדעת שאפילו לא היה אכפת לך מספיק כדי להתקשר ולראות מה שלומי. פשוט ויתרת.

היינו חברים לפני שהיינו מאהבים.הבטחת שתמיד יהיה אכפת לך.למה לא עשית?

אתה לא צריך להגיד לי למה אף פעם לא בדקת אותי אחרי שעזבת. אני מכיר אותך טוב מדי.

אף פעם לא שאלת מה שלומי כי מעולם לא היה לך האומץ לראות איזה סוג של בלגן השארת.

אף פעם לא שאלת אותי מה שלומי כי לא יכולת להתעמת איתי אחרי ששברת אותי.

ומעולם לא שאלת אותי מה שלומי כי פחדת לראות אם המשכתי הלאה.

אבל, בכנות, אני שמח שלא ניהלנו את השיחה עד לרגע זה. אני שמח שמעולם לא התקשרת ואני שמח שמעולם לא הייתה לך הזדמנות לראות אותי שבורה. בחיים שלי לא הייתי כזה הרוס כמו שהייתי אחרי שעזבת. ואני מבטיח שלעולם לא אהיה שוב.

הרמתי את עצמי.אחרי כל הזמן הזה, אחרי שהלכת, אחרי שהייתי לבד ואחרי שהרבצתי לעצמי שלא יכולתי לעצור אותך, למדתי לשחרר. למדתי שלעולם לא תוכל להרחיק את מי שיצאו מהחיים שלך, לא משנה כמה אהבת אותם. למדתי שהאנשים שאתה אוהב לא בהכרח נשארים בחיים שלך. ולמדתי שמי שמבטיח לאהוב אותך לא תמיד יאהב אותך לנצח. אז הרמתי את הלב השבור שלי והמשכתי הלאה. ועכשיו אני מוכן.

עכשיו אני רוצה שתשאל אותי איך היה לי. עכשיו אני מעז אותך לשאול אותי איך היה לי בלעדיך.

אני אגיד לך כמה זה היה כואב, אבל אתה לא תזכה לראות את זה. אני אגיד לך כמה התגעגעתי אליך, אבל אתה לא תוכל לעטוף את הראש סביב זה. אני אגיד לך שזה עדיין כואב, אבל שאני בסדר. והאחרון הזה יפגע בך חזק.

כי אני בסדר. סוף סוף אני בסדר בלעדייך. סוף סוף המשכתי הלאה בחיי. סוף סוף שחררתי את האהבה שהייתה לי אליך. שחררתי אותך והרשיתי לעצמי ליפול כי ידעתי שאמצא את הכוח לקום ולהמשיך הלאה.

אני לא רוצה אותך יותר. אני לא צריך את האהבה שלך יותר. אני לא מחכה לשיחתך יותר. אבל אני מעז ממך להתקשר אליי עכשיו. אני מעז אותך לשמוע כמה טוב לי עכשיו בחיים.

אני מעז ממך להסתכל לי בעיניים,הבחורה ששברת, ותראה שלא נשארתי שבורה. יש לך אומץ?