אני שונא שלא משנה מה עשיתי זה פשוט לא היה מספיק טוב

המוח שלי עובד שעות נוספות בימינו. אני אפילו לא יכול לישון ממש מכל ההמולה שם למעלה. במוחי, אני משחק שוב על כל רגע ורגע ואני מנתח כל שיחה שניהלנו אי פעם.

חסר תועלת, אני יודע. אבל אני פשוט לא יכול לחסום את המחשבות שלי. למרות שרוב הזמן הייתי באמת רוצה.

כל המחשבות שלי נסבות סביב אותה שאלה: 'מדוע לא הספקתי?' לא משנה כמה פעמים אני חוזר על זה במוחי, אני עדיין לא מצליח להבין איפה בדיוק טעיתי כי הייתי בטוח שעשיתי הכל ימין.

זה נראה כל כך פשוט וקל. כל המרכיבים לזוגיות מוצלחת היו שם. הכל היה אמור ללכת כמו שצריך אם הייתה אהבה.

אם נתת את כל מה שיש לך. אם היית רק עצמך. אם היית אמיץ. אם סמכת על האדם שהיית איתו.

אם היית מוכן להתפשר. אם היית חי ברגע ואם היית נותן את המיטב שלך זה היה מסתדר בסוף.

איכשהו, זה מעולם לא עשה זאת. ואני שונאת את זה. אני שונא את זה לא משנה מה עשיתי, זה פשוט לא היה מספיק טוב.

ניסיתי להישאר נאמן לעצמי וקיבלתי אותך על מי שאתה באמת. ובואו נודה, לא היית האדם הקל ביותר להיות איתו אבל אהבתי אתכם אותו דבר.

¿Cómo es una mujer de 39 años?

היו לך רגעים שבהם היית נותן לי את כל מה שהיה לך ואחרים שבהם היית מתרחק כל כך חזק עד שלא יכולתי להגיע אליך. ובכל זאת הרגשות שלי והגישה שלי אליך לא השתנו מעולם.

רגע שמח אחד איתך היה מפצה על כל הרעים. זה עשה אותי חזק יותר. זה גרם לי להתאמץ יותר.

זה גרם לי לרצות יותר ויותר מאותם רגעים. אז הייתי מעלה את המשחק שלי. תמיד הייתי מנסה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי.

היו לי גם כמה ימים רעים. הרגשות שלי היו משתוללים. הייתי מתעצבן, כועס, מפוחד וספק; בסך הכל הייתי עצוב.

זה היה רגיל בעיניי. זה היה צריך להיות ככה. אלה החיים, דברים קורים ועליך לעבד אותם ולהתמודד איתם הכי טוב שאתה יכול.

היו לך גם ימים רעים. היו לך ימים נוראים ואני ראיתי אותם כמשהו בלתי נמנע, משהו שהייתי צריך לעזור לך לעבור.

תמיד היה לי הגב. כשכל הסיכויים היו נגדך, כשהסערות התחוללו בחייך, עמדתי שם בתקיפות כמו בכל אותם ימי שמש שמחים.

הייתי שם כדי לתמוך בך ולהאמין בך למרות שכמעט אף פעם לא היית שם בשבילי.

לא עקבתי אחרי מי נתן יותר למי. נתתי את המיטב ממני. נתתי לכולתי, ללא אנושות, לא ציפיתי לשום דבר בחזרה.

שמחתי כששמחתי אותך. החיוך שלך היה כל מה שרציתי בתמורה למאמצי.

cómo volar la mente de un hombre

אולי הייתי צריך לעקוב אחר הדברים שאתה מחזיר לי. אולי כאן טעיתי הכל.

התרכזתי בך, ברגשותיך, בשמחתי, שהזנחתי את עצמי לחלוטין. איבדתי את עצמי באהבתך.

אני באמת מאמין שזה הדבר היחיד שטעיתי. אפילו לא יכולת למצוא סיבה מספיק טובה להרפות אותי כשכל הגיהינום השתחרר והחלטת לסיים את זה בינינו.

אני שונאת שהשארת ככה. ללא הסבר מספיק טוב כדי לאפשר לי לישון רגוע בלילה.

אני שונא שוויתרת עלינו כל כך בקלות. אני שונאת שגרמת לי להרגיש שבזבזתי את זמני עלייך. כאילו בזבזתי את זמני על אהבה שהייתה חד צדדית, כי אני מבין עכשיו שהכול היה אני. כל האהבה שהייתה לנו בזוגיות שלנו באה ממני ולא יכולתי לאהוב את שנינו.

אני שונא שגרמת לי להרגיש חסר ערך. אני שונאת את תחושת השנאה הזו בתוכי.

אני שונא שאתה עדיין המחשבה העיקרית שלי לאורך כל היום, כי זה לא מאפשר לי לנשום כמו שצריך. אני מקווה שזה יעבור בקרוב.

כואב כל כך לשתף הכל עם מישהו ורק כאב בתמורה. אבל מי היה מאמין שכאב עוזר לך ללמוד.

ובאמצעות הכאב הזה, אני מבינה אט אט שלא משנה מה עשיתי, לא בסדר או צודק, זה לעולם לא היה מספיק.

מכיוון שעשיית כל הדברים הנכונים לא אומרת כלום אם האדם שאליו הם נועדו טועה.