לאיש שעזב אותי בלי לומר מילה

תמיד ידעתי שאתה איש של מעט מילים. תמיד התקשתה למלל את הרגשות שלך ולהיפתח למישהו, גם אם מישהו זה אני. איכות זו שלך גרמה הרבה צרות במערכת היחסים שלנו. מעולם לא הייתי בטוח איפה אני עומד איתך ולעולם לא הייתי יכול להיות בטוח ברגשותיך וזה היה משגע אותי.

כשאני חושב לחשוב על זה, מעולם לא נלחמנו. בכל פעם שהיה משהו שהטריד אותך ביחס אליך היית שקט על זה, אז הייתי היחיד שמתמודד עם כל הבעיות שלנו. בינתיים הייתי מבלה שעות ולפעמים ימים בניסיון להבין מה השתבש ומה עשיתי לא בסדר. כל הזמן שאלתי את עצמי כשניסיתי להגיע אליך. וכמובן, מעולם לא הצלחתי לעשות זאת, כי מעולם לא נתת לי להיכנס. לא משנה כמה השתדלתי, תמיד היית מרוחק ופשוט לא ידעתי לשנות את זה.

כמובן ששאלתי גם את הרגשות שלך ואת מערכת היחסים בינינו. למרות שמעולם לא אמרת את זה בקול רם, עמוק בפנים, קיוויתי בתקיפות שאהבת אותי. ובכל פעם שהתמודדתי איתך בעניין זה, היית אומר לי שאתה לצידי וזו הוכחה מספיק לאהבתך אלי. למרות שתמיד רציתי יותר מכם, הסתפקתי בפירורים קטנים של אהבתכם וחיבתכם.

ניסיתי לשנות את זה לגביך אבל מעולם לא הצלחתי. כשאני בא לחשוב על זה, מעולם לא ידעתי עליך הרבה. מעולם לא שיתפת אותי איתי כלום והייתי צריך להניח עלייך כמה דברים. אבל מעולם לא ידעתי אם אהבת אותי באמת ואף פעם לא ידעתי אם אתה פוחד לאבד אותי. עם הזמן איכשהו התרגלתי אליך. למדתי לקבל אותך בגלל מי שהיית וקיבלתי שלעולם לא תהיה מישהו שדיבר על רגשותיו.

אבל גם קיבלתי שלזוגיות שלנו היה תאריך תפוגה. ידעתי שנפרק במוקדם או במאוחר מכיוון שמערכת יחסים כזו אינה אלא קיימא. וידעתי שתהיה זו שתתרחק ממני, כי לעולם לא יהיה לי כוח לעשות דבר כזה. והדבר היחיד שהתפללתי אליו זה שלא הלכת משם בלי לומר מילה.

וזה בדיוק מה שעשית ועל ידי כך הבאת למימוש אחד הפחדים הגדולים שלי.

אחרי כל השנים שבילינו יחד, עזבת אותי בלי להיפרד מעולם, בלי לתת לי שום הסבר. וזה פגע בי יותר מכל שעברתי במערכת היחסים שלנו.

בכך השארת אותי תלוי וחיכיתי שתחזור. בהתחלה, לא ידעתי מה קרה. לא ידעתי אם באמת עזבת או שאתה פשוט צריך הפסקה מהקשר. אז המשכתי לחכות שתחזור אלי כאילו לא קרה כלום. כל הזמן חיכיתי שתתקשר אליי, שתגיע. הנחתי את חיי בהמתנה ואת עצמי בהפסקה כי לא ידעתי מה הכה בי ולא ידעתי למה לצפות.

בהתחלה הייתי במצב של הלם. וכאשר עבר ההלם וההכחשה הראשונית ההוא, החל ייאוש. לא יכולתי שלא לתהות מדוע לא היה לך את הרצון ואת האומץ לומר לי שאתה עוזב אותי. לא התכוונתי אליך כלום? לא הגיע לי הסבר, להתראות לפחות? האם מערכת היחסים שלנו לא הגיעה לסוף טוב יותר?

alimentos que eliminan la grasa del vientre

בעשותך זאת פעלת כאילו מעולם לא היינו דבר, כאילו לא היינו קיימים. הראית לי כמה הייתי לא חשובה ולא חשובה עבורך כל הזמן הזה. השארת אותי בלי סגירה וזה משהו שלעולם לא אוכל לסלוח לך עליו. השארת אותי לחשוב על כל הסיבות שהביאו אותך להחלטה הזו ותהיתי מה עשיתי לא בסדר.

ובעיקר שינית את דעתי עליך. למרות הכל, תמיד הערכתי אותך. ואני הערצתי אותך כי לא היית רגישה כמו שהייתי. אבל עכשיו אני רואה שאתה בעצם רק ילד לא בוגר. אני רואה שאתה פחדן שלא היה לך האומץ או האומץ לעמוד איתי אחרי כל השנים שבילינו יחד. היה לך קל יותר לברוח.

ולא פעם אחת חשבת איך כל זה ישפיע עלי. השארת אותי לבד מנסה לאסוף את קטעי מערכת היחסים שלנו והשארת אותי לבד בחיפוש אחר סגירה. הראית את הצד האנוכי והאכזר שלך וזה הדבר האחרון שהגיע לי ממך.

אבל עכשיו אני יודע שכל זה היה לשווא וללא טעם. הדבר היחיד שאני יכול לעשות וצריך לעשות זה להמשיך. ללא קשר לדרך בה עשית הכל, העובדה היא שעזבת אותי ושלעולם לא תהיה חלק מחיי. וזה משהו שאני צריך ללמוד להתמודד איתו.