זו הסיבה שאיבדת אותי

הנה אני, גוללת בהודעות הטקסט הישנות שלנו שגורמות לי להרגיש שלא מגיע לי שיאהבו אותי לעולם כי עזבתי אותך. עזבתי מסיבות רבות, אבל יותר מכל, עזבתי כי לא אהבת אותי כמו שאהבתי אותך. לא יכולתי לחיות עם המחשבה הזו כי אני מכבד את עצמי (ואתה) מספיק כדי לדעת מתי זה נגמר. איבדת אותי. איבדת את האדם היחיד שהעריך ואהב אותך ללא תנאים.

איבדת אותי כי לא דיברת איתי.אני לא מדבר רק על הודעות שהתקצרו הרבה יותר מבעבר. אני לא מדבר על טווח הזמן בין הודעות שהתארכו והתארכו עד שהפסקת להשיב בכלל. כמובן, זו הייתה גם סיבה אחת, אבל הסיבה הגדולה יותר שאיבדת אותי היא שלא דיברת איתי על שום דבר. הפסקת לדבר איתי על היום שלך ועל הרגשות שלך. אף פעם לא סיפרת לי על הקידום הזה או על עמית סקס חדש לעבודה. אף פעם לא אמרת לי שהפסקת לאהוב אותי ומעולם לא אמרת לי שראית גם אותנו מתפרקים.

איבדת אותי כי הפרת הבטחות.קמתי יותר מדי פעמים, מחכה לך בפינת בית הקפה. לגמרי לבד, לפעמים אפילו שעות. הייתי משוכנע שלא תפר את הבטחתך. לא שוב. אבל עשית זאת ובכל פעם הלב שלי היה נשבר עוד קצת.

איבדת אותי כי הפסקת לגדול.הפסקת להיות שאפתנית והפסקת להיות עצמך.

איבדת אותי כי לא יכולתי לזהות אותך.ברגע שהבנתי שאתה לא הגבר שהתאהבתי בו התחלתי לתהות אם אני זה שהשתנה, אבל למען האמת, זה אתה. הדברים שכל כך התלהבת מהם חודשים ספורים לפני כן לא אמרו לך כלום עכשיו. השיער שלך השתנה, בעיניים שלך כבר לא היה הניצוץ הזה כשהם הסתכלו עליי ואפילו הדרך שבה דיברת הייתה שונה. לא יכולתי לצחוק יותר מהבדיחות שלך.

איבדת אותי כי בכיתי ולא היה לך אכפת.הסתכלתי בעיניים שלך ולא יכולתי לראות את עצמי בהן יותר והתחלתי לבכות. ידעתי שאיבדת אותי כי לא אכפת לך מהדמעות שלי. או שאני זה שאיבד אותך? לא הצלחתי למצוא דרך לגרום לך לאהוב אותי יותר, כמו שעשית בהתחלה. לא היה אכפת לך פחות מהדמעות האלה שזלגו על פניי. ברור שכאב לי, אבל זה לא השפיע עליך, אפילו לא קצת.

איבדת אותי כי התחלתי לכתוב עליך.אני יכול לכתוב רק על דברים כואבים, דברים שגורמים לי להרגיש עצוב או חרדה. אתה אחד מהדברים האלה. ברגע שהתחלתי להבין שלא גרמת לי שמחה ושאני לא מרוצה ממך יותר, ראיתי את האמת. אתה איבדת אותי.

איבדת אותי כשאמרת שאתה מצטער.התנצלת על שלא היית שם בשבילי כשהייתי צריך אותך, כשאמרת לי שאתה יודע שאני כואב. אם ידעת, למה לא שינית? אם ידעת, למה לא עזבת אותי לפני שהכאב החמיר?

איבדת אותי כי התחלתי לחפש את הבעיה בעצמי.התחלתי לחשוב שאני הבעיה במערכת היחסים שלנו. שהייתי נזקק מדי, נצמד מדי, יותר מדי בשבילך. אבל הצרכים שלי לא היו מחוץ לעולם הזה, אז למה הם גורמים לי להרגיש כל כך רע עם עצמי? כאילו עשיתי משהו לא בסדר?

איבדת אותי כי העיניים שלך התחילו להפשיט נשים אחרות.אף פעם לא נגעת בהם, אבל הדרך שבה היית מסתכלת עליהם ומקפידה לדמיין אותם עירומים גרמה לי להרגיש חסרת ביטחון וחוסר כבוד. אף פעם לא אמרתי מילה, אבל הייתי צריך. אני אומר לך עכשיו שזה היה הדבר הכי גס שיכולת לעשות. תודה שהראית לי כמה אתה דואג לי *סימן סרקזם*. להיות נאמן זה יותר מאשר לא לשכב עם נשים אחרות.

איבדת אותי ולעולם לא תחזיר אותי.חיכיתי יותר מדי זמן רק כי קיוויתי שתשתנה לטובה, אבל לא השתנית. מערכת היחסים שלנו סחטה אותי ואני אף פעם לא רוצה להרגיש את הנטל שבניסיון לשפר אותה. זה לא הולך להיות טוב יותר.

איבדת אותי.