כך למדתי לחיות בלעדייך

זה היה קשה. לקח לי לא מעט זמן לעשות את זה אבל סוף סוף החלטתי לשחרר אותך. יתכן שאתה חושב שזה טרם נעשה ושאחזור, שהקולות בראשי ישכנעו אותי לתת לזה עוד ירייה, אבל אתה טועה. זהו זה. אני סיימתי איתך.

הרשו לי להזכיר לכם שמעולם לא הייתם שם בשבילי כשהייתי זקוקה לכם. ואני כן זקוקה לך. הרבה. אבל איכשהו הכל היה חשוב ממני. היה לי קשה לעזור כשביקשתי ממך לעשות זאת? אתה זוכר את התקופה בה בן משפחתי נפטר? כל מה שיכולתם לעשות זה לשלוח לי הודעת טקסט שאמרה לי שתחזרו מאוחר הביתה. או אולי הפעם לא באת לקחת אותי לבית חולים כשהייתי חולה?

התירוץ שלך היה תמיד שאני נזקק מדי ושאני צריך להאט.

לבסוף, אני יכול לומר שזו לא הייתה אשמתי.

כשאני מסתכל אחורה, אני רואה ילדה קטנה ונואשת שאובססיבית לרעיון האהבה, אפילו לא רואה מה קורה סביבה. הילדה הקטנה ההיא לא הייתה אלא מבולבלת, וחשבה שאהבה צריכה לפגוע. ככה זה עובד, נכון?

תמיד צעקת וצרחת עלי, אמרת לי שבכל מקרה לא מגיע לך, שהיית הרבה יותר טוב מאי פעם. צדקת. היית הרבה יותר טוב ממני, יותר טוב במשחק שלא רציתי להשתתף בו. המשחק הזה של ריצה, הסתרה והימנעות מרגשות שלא רציתי לשחק.

canciones que no tienen sentido

אני כל כך מצטערת על הילדה המדהימה הבאה שתשבר. אולי היא תהיה קצת יותר חכמה ממני והיא תראה ממש דרך השקרים והמניפולציה שלך.

אם לומר לך את האמת, גיליתי את הסיסמה בטלפון שלך, וגללתי דרך ההודעות שלך. אני יודע שזה לא היה דבר שעשיתי לעשות, אבל בדרך כלל מעולם לא השארת את זה בשום מקום מחוץ לעינך וכל הפעמים שראיתי אותך מחייך לפלרטט על זה, הפעולות האלה הפכו אותי לפרנואידית. גם מסיבה, כפי שלמדתי בהמשך.

הודעות ותמונות של נשים עירומות. זה לא היה כמו שלא ציפיתי לזה אבל זה הזדעזע אותי לרגע. הדבר הבא שידעתי, הלב שלי נמעך לחתיכות קטנות וקטנות. שום דבר ממני לא נשאר. בכיתי ימים ולילות, אבל לא התקשרת אלי. מעולם לא התקשרת אלי. מעולם לא שלחת לי טקסט אלא אם שלחתי לך קודם. אז פשוט לא טרחתי.

בית הקפה האהוב עלינו בסוף הרחוב כבר לא היה לי חשוב, אבל נסעתי לשם לבדי פעם נוספת להיפרד מהמקום בו נפגשנו. לרוע המזל היית שם עם החברה החדשה שלך (או כל מה שהיא הייתה לך) והגעת אלי, כנראה כדי לקנא אותה, ושאלת אותי איפה הייתי בימים האחרונים.

לא. לא, לא התכוונתי לבכות. אני לא אבכה שוב בגללך. הרוס ככל שיהיה, אני לא אבכה!

בכיתי. מולך. הרבה.

mi esposa no me hace caso

חשבת שאתה משונה אז כל מה שעשיתי זה לעזוב את בית הקפה ולהשאיר אותך לבד. לנצח.

תביני, עברתי שלבים שבהם לא רציתי לצאת מהמיטה שלי. לא רציתי לאכול שום דבר חוץ משוקולד ולא היה אכפת לי מה עומד לקרות לי.

אנשים בדרך כלל עוברים את זה כאשר הם מתאכזבים ממישהו שהם אוהבים. לא ציפיתי שזה יבוא ממך.

אז שלום, לנצח.

הרמתי את עצמי בעזרת חברי ועם ההבנה שלא כדאי לבכות עליו וזה לא היה שווה את כל אותם ימים עצובים שביליתי בחדר שלי.

בימינו, כשאני רואה אותך, הלב שלי עדיין מדלג על פעימה. זה פשוט לא מתגבר עליך. אבל למדתי לחיות עם זה. כי אני אישה חזקה. אני לא צריך שתגרום לי להרגיש בריא ושלם! כל מה שאני צריך בחיי זה את עצמי. לקח לי הרבה זמן להבין את זה.

אני שומע את החברים שלי, האנשים החשובים ביותר בחיי כרגע, מספרים לי איך הם רואים אותך ברחוב ולפעמים הם אומרים שלום לך. אבל זה לא אומר לי כלום.

יש לי תחביבים חדשים! אפילו אימצתי גור קטן. הוא החום שאני זקוק לו. אתה לא יכול לראות? אני עושה מדהים בלעדיך! עם כל הפרויקטים והדברים האלה שקורים סביבי, אני מצליח.

ברחתי לעבודה ושיפור עצמי. ברחתי. כן.

ואני מקווה שלא תמצא אותי שוב.