כך הולכת אישה חזקה משם

זה יוצא לכל הגברים שם בחוץ, הנרקיסיסטים, המניפולציות והטלטלות בכלל, שכולם מאמינים שהם מתנה משמיים. ניצחת אותה במילים המתוקות שלך ובמחוות הגדולות שלך ועכשיו אתה חושב שאתה יכול לשחק ברגשות שלה? עכשיו אתה חושב שאתה יכול לקחת אותה כמובן מאליו כי היא אוהבת אותך? כן, זה נכון, היא אוהבת אותך. אולי יותר מאי פעם אהבה מישהו, ואולי אפילו יותר מאי פעם האמינה שהיא מסוגלת לאהוב. אבל אתה לא ראוי לכאב ולדמעות שלה. אתה אפילו לא ראוי לבקש ממנה סליחה ברגע שהיא תתרחק ממך. כי מגיע לה יותר טוב ממך. מגיע לה יותר מאהבתך למחצה, והיא יודעת זאת. היא אוהבת אותך, אבל היא אוהבת את עצמה יותר.

היא יודעת יותר טוב מאשר לאפשר לך ללכת בכל רחביה. היא לא נולדה להיות המשרתת שלך או הבחירה השנייה שלך. היא לא בילתה את כל אותן שנים בעבודה על עצמה, כך שתוכל לקחת את הכל משם. תפקידה בחיים הוא לא להיות אשתך או אחרת משמעותית; היא כל כך הרבה יותר מזה. היא כוכבת, עזה ועדינה, גם ילדה וגם אישה. יש להעריך אותה, לאהוב ולהוקיר אותה, לא מובן מאליו. והיא יודעת יותר טוב מאשר לאפשר לך לנצל את ליבה העדין.

יש לה דברים טובים יותר לעשות מאשר לבזבז עליך זמן. יש לה חלומות לחלום, תשוקה ואהבה למצוא. ואני שונא לשבור לך את זה, אבל אתה כבר לא חלק מאף אחד מהדברים האלה. חוסר היכולת שלך לבחור בה, הפחד שלך מהמחויבות והרצון לתמרן אותה רק הרחיקו אותה משם. היא יודעת טוב יותר מאשר לקוות שתבוא, שאולי יום אחד תתחייב לה, כי היא כבר יודעת שלא תעשה זאת. היא יודעת יותר טוב מאשר לאפשר לך לשבור אותה.

היא למדה לשים את עצמה ראשונה. היא למדה שמגיע לה גם להיות מאושרת. ואם זה אומר לשחרר אותך, היא תעשה את זה, אתה יכול להיות בטוח בזה. כי היא כבר עברה כל כך הרבה. היא הייתה חבולה, שבורה והוכה עד מוות, אבל היא עדיין נושמת. היא עדיין אוהבת, היא עדיין מברכת כל בוקר בחיוך. אין אדם חזק עם עבר קל, אבל תאמין לי, אין לה שום בעיה להשאיר אותך שם. היא מוכנה לעתיד בהיר יותר, והחושך הרעיל שלך לא יהיה חלק ממנו.

היא יודעת יותר טוב מאשר לקנות את כל הבולשיט שלך. היא למדה לראות דרך השקרים שלך את הדרך הקשה. היא נהגה להאמין לכל מה שנאמר לה. היא רצתה להאמין שאם היא תאהב מספיק חזק, החיים יאהבו אותה בחזרה. אבל זה מעולם לא עשה זאת. היא אהבה, וזה חזר עליה. היא נאחזה בתקוות ובחלומותיה, רק כדי לראות אותם מרוסקים לנגד עיניה. היא נתנה את אמונה בקלות, רק כדי לראות את זה שבור. סקר אותה פעם אחת, בושה בך. אבל מותק, להטעות אותה פעמיים לעולם לא יקרה.

היא לא צריכה שתרגיש שלמה. היא כבר כן. היא למדה לאהוב את עצמה כמו שאיש לא הכיר. היא למדה לאהוב את לבה החבול ואת נפשה העירומה. היא למדה לאהוב כל חלק בה, את כל סימני המתיחה, הצלקות והסימנים הכואבים שנשארו עליה אנשים אחרים. היא מסתכלת על עצמה במראה והיא לא רואה אישה שבורה; היא רואה אלילה עזה, שלא תולף אותה. היא מעולם לא הייתה זקוקה לך כדי שתשלים אותה, אבל ההבדל הוא שהיא רצתה אותך. היא רצתה ללכת את שארית דרכה איתך לצידה, היא מעולם לא הייתה זקוקה לך לסחוב אותה. ותסמכו על כשתאמר שהיא בסדר גמור ללכת בדרך הזו לבד עכשיו.

היא יודעת את שוויה. היא מכירה את חום הגיהינום ואת קור הבורות העמוקים ביותר של הצער. היא יודעת איך זה מרגיש לטוס ואיך זה מרגיש להתנפל. היא יודעת מה עבר עליה וכמה היא חזקה עד כמה היא מדהימה, כי היא שרדה. ואם אתה חושב שאתה יכול לקחת את זה ממנה, שתוכל להביא אותה לברכיה ולגרום לה להתחנן שתישאר, טעית הכל. כי היא לא רודפת אחרי אף אחד. היא פשוט מתרחקת.