אתה אומר שאתה מתגעגע אליי אבל זה מאוחר מדי

למה עכשיו? למה נזכרת שהתגעגעת אלי עכשיו? כשהכל נגמר. כשהחלטתי שהשלום הזה הוא האחרון. איפה היית קודם?

איפה היית כשהיית צריך להיות לצידי? כשהתגעגעתי אליך כל כך לא יכולתי לנשום? כשבכיתי את עצמי לישון?

כשפרצתי למיליוני חלקים קטנים וכל מה שהייתי צריך זה החיבוק שלך להציל אותי?

אתה אומר שאתה מתגעגע אליי. אתה אומר שאתה אוהב אותי. אתה אומר שלא ידעת מה היה לך כשהיה לך את זה, כשהייתי עדיין שלך. אתה אומר שאתה מצטער ואתה רוצה שתחזיר את הכל. אתה אומר הרבה דברים עכשיו כשמאוחר מדי לומר אותם. ואני יודע שאם הייתי נותן לך עוד סיכוי אחד אתה פשוט יבזבז את זה.

אתה נוסטלגי, זוכר את הימים הטובים. הזכיר לי את אותם רגעים מושלמים של אושר. מפתה אותי חזרה לעולם התקווה.

זה שאולי נגיע אליו. זה שעדיין אני חולמת עליו בסתר. עולם בו אנו עשויים עדיין להשיג את אושרנו באושר.

juegos para jugar en el dormitorio

אבל מזמן הפסקתי להאמין באגדות. אני לא יכול לשכוח את הימים הרעים. אני לא יכול לשכוח את כל מה שעברת לי. אני לא יכול כי זה עדיין כואב.

כשאני מסתכל אחורה עכשיו, אני מבין שגרמת לי יותר כאב לב וכאב מאשר אושר ושמחה. זה לא אמור להיות ככה. אני יודע שהכל לא אמור להיות מושלם אבל זה גם לא צריך להיות קשה.

לא הערכת אותי כשהיית לי. קיבלת אותי כמובן מאליו. עשית פגם מהטוב שלי. השתמשת באהבה שהיה לי כלפי נגדי.

אתה היית נותן לי מספיק כדי להחזיק מעמד, אבל אף פעם לא מספיק שאוכל לומר בוודאות שאתה שלי. התגעגעתי אלייך כל כך כשהיינו יחד.

נתת לי רק שברים מזמנך. היית שוכח ממני ימים. היית מתעלם מהטקסטים שלי. פתאום הייתם חוזרים עם איזה תירוץ צולע שיכולתי לראות ממש דרך. ולא ממש האמנתי לך. רק שהרצון שלי להיות איתך עלה על כל השאר.

אז אפשרתי לכל השקרים להמשיך. כשיהיה לי מספיק הייתי מתעמת איתך אבל היית מסתובב את הסיפור באופן שאני אהיה זה שמתנצל בפניך על משהו שלא עשיתי.

שיחקת את קורבן הנסיבות ועל היכולת שלי לקפוץ למסקנות. היית מאשים אותי וזה אכן הצליח.

אף פעם לא היית שם כשהייתי זקוקה לך. רק אהבת את המאושרת ומחייכת אותי. אבל אני רק בן אנוש. אני נשבר תחת לחץ והחיים הם לא תמיד שיר ערש.

עליכם לדעת זאת. היו לך כמה שלבים מטורפים בזמן שהיינו ביחד ותמיד הייתי שם כדי שתוכל להישען עליהם. תמיד הייתי זה שמנסה, זה שמתכופף לאחור בשבילך בשבילנו. מדוע לא יכולת לעשות את אותו הדבר?

התנהגת כאילו לא הייתי רלוונטי; כאילו הייתי חייב לך משהו. כאילו הייתי משהו שאתה יכול לתפעל ולשלוט בו בקלות.

התייחסת אליי כמו שפשפת עד שמיצית אותי לגמרי. עד שלא יכולתי לקחת את המשחק החם והקר הזה שיחקת עוד שנייה ועד שלא יכולתי להקשיב לשקרים שלך.

הבטחת לי את העולם אבל אף פעם לא חרגת מההבטחות. אמרת לי את כל הסיפורים האלה על איך אתה זקוק ליותר זמן, איך אני צריך ללכת עליך בקלות כי אתה תשתנה, איך תתייחס אלי יותר טוב.

אמרת לי שאני צריך להיות יותר מבין וסבלני ויהיה לנו את הכל. אם הייתי נשאר הייתי מחכה לנצח.

היית פשוט טוב במילים שלך, מספר סיפורים טוב, יוצר אגדות שיעלה את התקוות שלי ולמעשה לא נותן לי כלום. זו הייתה הכוונה שלך לאורך כל הדרך להאכיל אותי בשקרים ולקוות שזה יימשך לנצח.

זו גם הכוונה שלך עכשיו. אתה מתגעגע אלי עכשיו. אתה רוצה אותי בחזרה, אבל ברגע שהייתי נכנע וחוזר, היית חוזר לדרכייך הישנות. לא היית מעריך אותי אם תחזיר אותי.

וזה מאוחר מדי לעשות את הדברים הלא נכונים, לשנות כמו שהבטחת תמיד שתעשה, להתייחס אליי טוב יותר ולאהוב אותי בלי להתאפק.

המשכתי הלאה, או יותר נכון אמרתי, אני בתהליך להמשיך כי למרות שלא אחזור אליך, זה לא אומר שרגשותיי נעלמו. הם עדיין שם אבל אני יודע שיום אחד תהיה לא יותר מאשר זיכרון רחוק.

אתה מתגעגע אלי עכשיו אבל התגעגעתי כשהייתי איתך. התגעגעתי לחיוך שלי. התגעגעתי להרגשה בטוחה ואהובה.

התגעגעתי להתייחס אלי כמו שמגיע לי. התגעגעתי אליך - את שהכרתי פעם. אז, הבנתי כשאני אומר שמאוחר מדי להתגעגע אליי.